חידוש תשתיות וטיפול בתשתיות קיימות מצריכות במקרים רבים חפירה מסיבית לאורך כל תוואי הצנרת, העלולה להוות הפרעה משמעותית לתושבים – להולכי הרגל, לתחבורה הפרטית והציבורית, ולכל משתמשי הדרך באשר הם.
בעיר מודרנית, וותיקה ועמוסת תשתיות כמו תל אביב יפו, הדבר נכון שבעתיים. על מנת למזער, עד כמה שניתן, את היקף ההפרעה לתנועה ולשגרת היום יום, משתמשת מי אביבים בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות ביצוע חידוש התשתיות בשיטות ללא חפירה ומצליחה לבצע הנחת קווים חדשים ופעולות תחזוקה ביעילות, במהירות ובמינימום הפרעה לסביבה.
יתרונות השימוש בטכנולוגיות ללא חפירה:
- צמצום אזור החפירה הנדרש, וצמצום ההפרעה לתנועה
- צמצום הפגיעה בחניות בתווי העבודות
- קיצור זמן העבודה הנדרש
- מינימום הפרעה
- שיטות שונות פותחו בעשורים האחרונות על מנת לעקוף את השיטה המקובלת של פתיחת כבישים ומדרכות לצורך התקנת תשתיות מים, ביוב ותיעול באמצעות חפירה, לכל אורך תוואי הצנרת.
ניפוץ, ביקוע
שיטה המבוססת על החדרת ראש מתכתי המחובר למערכת פניאומטית, לתוך הצנרת הקיימת אותה מבקשים להחליף. הראש המתכתי, מנפץ את הצינורות הקיימים ותוך כדי כך מגדיל את המרווח בו מוחדר הצינור החדש. שיטה המשמשת בעיקר לטיפול במערכת ביוב, על אף שלאחרונה החל גם שימוש בה לצורך טיפול בקווי מים.
שרוול
שיטה המבוססת על החדרת שרוול עשוי אריג וספוג אמולסיה של אפוקסי לצינור שיש להחליפו בגלל סדק, או לצורך מניעת פיצוץ עתידי. השרוול מוחדר בצורה שטוחה לתוך תוואי הצינור הקיים, ולאחר מכן, השרוול עובר ניפוח ומילוי מים בקיטור, מהלך אשר מצמיד את השרוול לדופן הצינור שכשל. שיטה המשמשת לטיפול במערכת ביוב.
קידוחים
קדיחה הנה שיטה מדויקת המובלת על ידי קרן אופטית. לאחר הקדיחה מעבירים מובל מתכת (קסינג) שבתוכו בורג המוציא את האדמה החוצה. קיימות שיטות שונות של קידוחים המתאימות גם למערכות ביוב וגם למערכות מים.
- קידוח אופקי גמיש – קידוח המתאים למערכות מים, המובל- צינור פוליאתילן.
- דחיקה – שיטה המתאימה למערכות מים בה משחילים צינור פלדה דרך שרוול הבטון.
- קידוח מדויק – מתאים למערכות ביוב בזכות הדיוק במיוחד בשיפועים קטנים.
איך בוחרים שיטה?
בשלב ייזום הפרויקט, נבחנות שיטות ביצוע שונות על ידי יציאה לשטח של מנהל הפרויקט ובעלי עניין נוספים. בחירת שיטת העבודה תלויה בגורמים רבים, ביניהם: תנאי השטח, מגבלות תנועה, הסדרי תנועה, חסימת אזורים המהווה פגיעה באוכלוסייה, בדגש על בתי ספר/ בתי אבות וכו’, שילוב גופי תשתית נוספים המשתלבים בפרויקט (חברת חשמל, חברות תקשורת, תאגידים, עירייה וכדומה).
